שני אנשים יכולים להסכים שהם יוצאים יחד ובכל זאת לדמיין סידורים יומיומיים שונים. אחד עשוי לצפות להודעות תכופות; האחר עשוי להניח שמתכננים רק לסופי שבוע. דיון בציפיות פירושו להפוך את ההנחות האלה לבחירות, לא לחייב בן זוג לצפות מראש כל העדפה.
בחרו מספר קטן של נושאים מעשיים
התחילו בזמן יחד, בתקשורת בין פגישות ובאופן שבו קובעים או מבטלים תוכניות. שאלו: „איך נראה עבורך שבוע רגיל של היכרות?” תנו תשובה משלכם עם מספיק פרטים להשוואה. הימנעו מפתיחה ברשימה ארוכה שגורמת לשיחה להיראות כמו טופס מועמדות.
כללו גם מה שאינכם יכולים להציע כרגע. „בדרך כלל אפשר להיפגש פעם אחת באמצע השבוע, אבל סופי השבוע שלי משתנים” ברור יותר מהסכמה נלהבת ותקווה שהפער ייעלם. לוח הזמנים הנוכחי הוא מידע, לא אמירה על מה שמישהו ראוי לו.
הבדילו בין העדפה להסכמה
„אני אוהב הודעת לילה טוב” אינו אומר שהאדם האחר הבטיח לשלוח אחת בכל ערב. שאלו אם הוא רוצה את ההסדר ומה קורה כשהוא עסוק. ציפייה הופכת להסכמה משותפת רק כששניהם מבינים ומקבלים אותה.
כשיוצאים עם אדם טרנסג'נדר, אל תייבאו כללים מסיפורים על קשרים טרנסיים אחרים. שאלו את האדם הזה מה ירצה לשתף, איך ירצה שיוצג, ועל אילו חלקים בחייו הוא מעדיף לדבר בעצמו.
עבדו דרך דוגמה יומיומית אחת
דמיינו שתוכנית משתנה ביום חול. מי שולח הודעה? כמה זמן מראש אפשר להודיע? האם ביטול פירושו קביעה אוטומטית מחדש, או שתשאלו שוב? השתמשו בדוגמה כדי למצוא פרטים חסרים ולא כדי לחזות כל אי־נוחות.
נסו: „אם יום שישי כבר לא מתאים, נוכל לומר זאת ישירות במקום להשאיר את התוכנית לא ברורה? נחליט בנפרד על יום אחר.” אחר כך שאלו אם הניסוח משקף את הבנת האדם האחר. אל תוסיפו בשקט דרישה למועד חלופי מיידי.
השאירו הסכמות פתוחות לשינוי
סיכום קצר יכול לעזור: „בדרך כלל נתכנן פגישה אחת בכל פעם, ואף אחד מאיתנו אינו מצפה לתשובות בזמן העבודה.” אין צורך בחוזה מקיף לכל מפגש. התמקדו בנקודות שבהן באמת היו לכם הנחות שונות.
חזרו לשיחה כשהלו״ז או הרצונות משתנים. אם אדם אחד רוצה הסדר אחר, דונו בכך במפורש במקום לראות בהסכמה הישנה דבר קבוע או בהעדפה החדשה בגידה. אפשר להתאים, לשמור על גבול או להכיר בכך שהציפיות כבר אינן מתאימות.
לקריאה נוספת
Love is respect: גבולות אישיים. דוגמאות התכנון הן הצעות עריכתיות, לא כללים אוניברסליים לקשרים.